רימון קירשט-בוכשטב
אם אפשר למצוא חוט מקשר בין כל התחנות של רימון זה יהיה טיפול ודאגה לאחרים. כשהיינו ילדים, רימון היחידה שהלכה בעקבות ההורים וטיפלה בצמחים.
בין אם זה הגינה בבית, עבודה בחממה בקיבוץ אחרי בית הספר, או עבודה בחממה וגן הירק של המוסד החינוכי.
זה המשיך בלימודי פסיכולוגיה לטיפול בנפש ועד לימודי מסאז' לטיפול בגוף. רימון תמיד צחקה שעוד כשהיינו ילדים, כבר אז התחילה קריירת המסאז' שלה כשהייתה הולכת לי על הגב.
החמלה של רימון
כאשר סבתא הייתה חולה והגיעה לבית אבות, הקפידה רימון לבוא, לבקר, ולטפל – גם כשהיה קשה, גם כשהיו מראות לא נעימים, גם כשסבתא כבר לא זיהתה אותה – היא המשיכה לבוא ולטפל.
ברגע שיש הזדמנות לטפל ולעזור לאחרים, שם רימון פורחת! ואין זה פלא שהיא תמיד מוקפת בבעלי חיים שנפצעו, שננטשו, או שעברו התעללות ורק היו צריכים מישהו שייקח אותם הביתה, יטפל ויאהב אותם ללא הגבלה.
המוזיקה של רימון
מוזיקה תמיד הייתה חלק משמעותי בחיים שלא רימון, ולא מפתיע שזה אחד החוטים המקשרים בינה לבין יגב.
אבל עוד לפני שהם היו בלהקה, עוד לפני שהיא התחילה לנגן על תופים, עבורי, היא הייתה אחראית על הטעם המוזיקלי – היא תמיד הפתיעה אותי בדיסקים מגוונים ולהקות חדשות ובכלל מוזיקה ש"צריך להכיר". הרבה פעמים שאלו אותי למה הטעם המוזיקלי שלי נעצר באמצע שנות ה 2000, ואני בלי לחשוב פעמיים ישר אמרתי שזה בגלל רימון – כי היא הפסיקה להכין לי דיסקים ולחשוף אותי למוזיקה חדשה (רק כי הפסיקו הדיסקים), מאז אני פשוט מחכה שתמשיך.
היו רגעים שגם היא קצת סבלה מזה, כשהיינו שכנים וגרנו חדר ליד חדר בקיבוץ, היא הייתה צריכה לשמוע שוב ושוב את אותם הדיסקים שהיא הכינה בעצמה.
האישיות של רימון
אם יש משהו שאני מתגעגע אליו, זה להגיע לביקור אצל רימון. תמיד יודעת לפנק. ארוחת מלכות מחכה כשהיינו מגיעים לביקור, אבל לא סתם ארוחה. לרימון זיכרון מרשים ביותר – בכל ביקור, תמיד מחכים הפתעות של דברים שאהבתי מאז הילדות. דברים שבכלל שכחתי כמה אהבתי – אבל אפשר לסמוך על רימון שלא תשכח. אבל כשהיא הייתה מכינה אוכל לעצמה, הייתה יכולה לשבת שעות תוך כדי כרסום עגבניה, קצת גבינת פטה, ופלפל חריף – ככה במשך שעות!
אני מקווה שבזמן הקרוב, נוכל לשבת עם רימון ולצחוק על הטקסט הזה, כי גם חשוב שהיא תדע שאנחנו מתגעגעים וחושבים עליה בכל רגע פנוי שעובר, וגם כי חוש ההומור הסרקזם שלה לא יפגע גם ברגעים הכי קשים ואני מחכה לראות מה היא חושבת על מה שנכתב.
